בו בזמן שאנו נלחמות על פיצויי פיטורים הוגנים, במיוחד לוותיקים, בראשם מורנו ורבנו שמואל סיגל, החליטו שתי מורות “משלנו” יסמין בורנשטיין ולונה כהן, לצפצף עלינו, לצפצף על המאבק ולצפצף על הזכויות של שמואל, ממנו למדו כל מה שהן יודעות בהדרכה שיקומית.

אוי לבושה!

להלן נייר העמדה שלנו בנושא הקורס. ברור לנו שמשרד הרווחה טמן להם מלכודת, אבל גם בכישלון הזה הוא מאשים אותנו, המורות.

שברו את הסולידאריות

1. רקע

בשנים האחרונות יצאו לגמלאות מורות שיקום לא מעטות. זו דרך הטבע.

אנחנו, המורות הנמצאות בשטח,  הבנו את הצורך במורים חדשים כבר מזמן ואכן פנינו בבקשה לשירות לעיוור לקיים קורס מורים חדש. השנים עברו, השירות לעיוור לא נענה לאתגר והצורך במורים חדשים הלך וגבר.

עד שבשנת 2010 הוקם סוף סוף הוקם קורס מורים חדש.

2. הקורס נולד בחטא

החטא הראשון: התזמון. הקורס נפתח בחודש אפריל 2010 למרות שהשירות לעיוור ידע על סירוב המורות וסירובו של מר שמואל סיגל לשתף פעולה עם הקורס עד להחזרת החובות לעובדים. זאת ועוד: כבר בחודש דצמבר התחלנו להתריע כי לא קיבלנו פנסיות וכי אנו מסרבים לשתף פעולה כל זמן שמשכורתנו אינה מובטחת. למרות זאת פתחו את הקורס והכניסו בכך את המתלמדים למלכודת.

החטא השני: את הקורס לא בנה איש מקצוע. הקורסים הקודמים נבנו מבחינה מקצועית ופדגוגית, על ידי מר שמואל סיגל, מורה שיקומי בכיר, בעל תואר שני בהדרכה שיקומית. במהלך שנת 2009 פנו מטעם השירות לעיוור למגדל אור שיסייעו, כרגיל, בבניית הקורס. מגדל אור ומר שמואל סיגל, סירבו לסייע בשל חילוקי דעות מקצועיים עם השירות לעיוור לגבי מבנה הקורס  ובשל החשש מהכנסת כוח אדם זול לשירות הדרכה שיקומית המקצועי המוכר לנו. כך שאת קורס ההכשרה בנו אנשי השירות לעיוור שאינם אנשי מקצוע.

3. תגובה רשמית של מגדל אור לקורס ההכשרה

מנהלי מגדל אור, מר ניסים בכר ומר אפי רוזנר, הקדימו רפואה למכה. עוד בטרם התקבלה פניה למורות מטעם השירות לעיוור, בבקשה להשתתף בהכשרת המתלמדים, קיבלנו מכתב מהמנהלים (29 לדצמבר 2009) ובו אנחנו מתבקשות לא להיענות לבקשה הצפויה ולא להדריך בקורס עקב הסטנדרטים הלא מקצועיים והלא ראויים שלו וכן בשל החשש שהכשרת מורים באופן המוצע “אמורה להציף את שוק העבודה בעובדים שעשויים לשמש חלופה לעובדי מגדל אור”.

4.  פירוק מגדל אור ומינוי מנהל זמני

עם כניסתו לתפקיד, פנה עו”ד טפר למורות להדרכה שיקומית בבקשה שכן להדריך בקורס וכן לשתף פעולה עם משרד הרווחה. הבקשה יצאה ביום 7 באפריל 2010 , שבוע לפני מועד פתיחת הקורס.  בתגובה לפנייתו של עו”ד טפר השבנו שנשמח לשתף פעולה עם הקורס ברגע שיימצא פתרון להחזר החוב. כאמור, כל זה התרחש לפני פתיחת הקורס. עמדתנו היתה ברורה ונאמרה בקול צלול וחד משמעי גם באזני עו”ד טפר וגם מול משרד הרווחה. יש לציין שגם השופטת הביעה באופן עקבי את דעתה על זכותם של העובדים לקבל את החוב בחזרה וגיבתה את צדקת התביעה להשבת החובות.

5. הרווחה פונים לייבוא מרצים חלופיים לקורס, מארצות הברית.

הקורס נפתח ב 13 באפריל 2010 ואנו סירבנו לשתף פעולה כנ”ל. בתגובה, פנו מטעם משרד הרווחה – בחשאיות – לארגוני עיוורים והדרכה שיקומית בארצות הברית, בבקשה לשלוח לארץ קאדר של מורים שיקומיים, שידריכו את המתלמדים ויאפשרו את ההסמכה המהירה שלהם, כחלופה לנו כמובן. כל זה בזמן שאנחנו, עובדי מגדל אור, משתפים פעולה עם תכנית ההבראה של המנהל המיוחד וממשיכים לעבוד במשכורות המקוזזות שכפה עלינו. שימו לב: אנחנו ממשיכים לשלם מכיסנו את גירעונות מגדל אור ומשתפים פעולה עם הרצון להבריא את העמותה – על פי בקשת הרווחה – ובאותו זמן ממש, משרד הרווחה חותר מאחורי גבינו לייבא מרצים חלופיים מחו”ל כדי להכשיר כח אדם שיחליף אותנו במחיר מוזל.

למרבה המזל, המזימה נחשפה. פנינו בכתב לארגונים בארה”ב ובאירופה וכולם פה אחד השיבו לנו: אנחנו איתכם! לא נפגע במאבק שלכם המוצדק! אנחנו מעריכים אתכם כאנשי מקצוע איכותיים ואין צורך לייבא לישראל מרצים מחו”ל. הסולידאריות עם המאבק שלנו קיבלה כעת מימד בינלאומי.

7. השבתת השירות ופרסום מכרז להדרכה שיקומית, אוגוסט 2010

בחודש יולי השביתו המורות את השירות במחאה על הסחבת בטיפול בהחזרת החוב. בד בבד, פורסם מכרז חדש להדרכה שיקומית. המכרז החדש ייצג תפיסות חדשות של משרד הרווחה ביניהן: פיצול הדרכה שיקומית לפי אזורים גיאוגרפיים בין ארגונים נפרדים; פגיעה בפריפריה; הדרכה קבוצתית במקום פרטנית ועוד… ראינו במכרז איום על יעילות השירות והמקצועיות שלו. במשא ומתן שהתנהל לסיום השביתה, בין המורות לרווחה הוסכם ש: הרווחה יגנזו את המכרז ויפעלו במרץ מול האוצר להשבת חובות. המורות בתמורה, הסכימו להדריך בקורס, בתנאי ששמואל סיגל יבנה את החלק של ההכשרה ויהיה אחראי עליו מקצועית. אכן כך היה: התקיימה ישיבה משותפת בין השירות לעיוור ובין המורות ואכן הוסכם שהחלק של ההכשרה המעשית ינוהל ויפוקח על ידי מר שמואל סיגל. שמואל כתב תכנית ופנה אל המורות כדי לגבש צוות הדרכה בקורס. יש לציין: הדרכה בקורס איננה חלק מהגדרת התפקיד שלנו. אנחנו עושים זאת מתוך רצון טוב ואמונה באחריות המוטלת על כתפינו להכשיר את הדורות הבאים, כפי שהוכשרנו אנחנו.

לצערנו, משרד הרווחה לא עמד בהסכם. הטיפול בחוב לא התקדם ולפיכך הופסק שיתוף הפעולה עם הקורס.

8. פגישה עם המתלמדים

בחודש אוקטובר נפגש הוועד עם המתלמדים בקורס לשיחת היכרות. פגשנו קבוצת אנשים רצינית, שלצערנו הוטעו על ידי השירות לעיוור ולפיכך נגרם להם נזק של ממש. האנשים הללו עזבו מקומות עבודה והקדישו חודשים רבים מזמנם ומרצם, למען הלימודים וההכשרה בקורס המורים. השירות לעיוור לא היה די הוגן כדי למנוע מהם בזמן את המלכודת אליה נקלעו באל כורחם… אנחנו מזדהים עם המצב המתסכל אליו נקלעו ומעריכים את המאמצים שהם עושים כדי לזכות בהסמכה. הערה: למתלמדים בקורס הוצעו מראש תנאי העסקה מינימאליים והם הסכימו מראש.

9. פירוק מגדל אור. ביום 28 לאוקטובר 2010 הוציאה השופטת צו פירוק לעמותה. באותו יום פוטרנו מהעבודה.

9. ינואר 2011

כמעט שנה לפירוק מגדל אור. המורות מפוטרות מזה כחודשיים ולא מתקיימת הדרכה שיקומית במדינת ישראל. הרווחה מתחמקים מפגישות, מושכים זמן, לא יושבים עם המורות למשא ומתן. המפרק מציע תנאי העסקה מורעים. החוב לא מטופל.

ואז נודע לנו כי נמצאו שתי מורות שהסכימו להפר את הסולידאריות הבינלאומית שקיבלנו מכל מורי השיקום בארץ ובעולם, מכל המורים הפנסיונרים ומכל מי שטובת ההדרכה השיקומית לנגד עיניו. שתי מורות, ישראליות, עמיתות שלנו לשעבר, שתי מורות שהחליטו לצפצף על אתיקה ועל סולידאריות, על מקצועיות ועל אחריות. על דעת עצמן, מבלי לקבל אישור ממומחה מקצועי (שמואל סיגל), נתנו את הסכמתן להדריך בקורס החדש ולהכשיר את המתלמדים בהכשרה מעשית.

המורות הן:

1. יסמין בורנשטיין, מנהלת מרש”ל נהרייה. לשעבר מורה שיקומית במרכז שיקום מגדל אור.

2. לונה כהן, לשעבר מורה שיקומית, פנסיונרית של מגדל אור.

אנו מגנים את החלטתן להפר את הסולידאריות ולפעול בניגוד לתפיסה מקצועית ותפיסה חברית של עמיתים למקצוע.

בעוד אנו נלחמות על כספי פנסיות שנגזלו מאיתנו, החליטו הן לחבל במאבק. שתי המורות, קיבלו ממגדל אור את כל מה שהגיע להן בעת פרישתן. ואנחנו, שנשארנו עם קופה ריקה ועמותה מפורקת, מנהלים מאבק ומוצאים עצמנו נבגדים דווקא על ידם.

הן יודעות בדיוק שהמאבק שלנו מוצדק.

הן היו שם ומכירות היטב את הסיפור.

ולמרות זאת, החליטו מסיבה לא ברורה, להדריך בקורס שאינו מקצועי ולהכשיר את האנשים, שיהיו מחר המורים השיקומיים החדשים, תוך שכולם מבינים את חומרת המצב גם בהיבט המקצועי  (הכשרה לא מקצועית) וגם בהיבט החברתי.

כל מי שיש לו קשר עם יסמין ולונה, מוזמן לפנות אליהן ולבקש שישקלו שוב את החלטתן התמוהה להדריך בקורס במצב המורכב אליו נקלע.

אנו מקווים שבקרוב תימצא הנוסחא להשבת ההדרכה השיקומית ויחד איתה: הכשרת המתלמדים באופן מקצועי ואחראי בפיקוח וניהול האיש המוסמך מר שמואל סיגל.